חוויות מהכדורסל

אני לא מבין בכדורסל.

כמה אני לא מבין בכדורסל? לא מזמן שמעתי שהמשחק מחולק לרבעים.

- חגי אני צריך שעתיים מזמנך, תוכל לעזור לי?

- מה העניין?

- תבוא תהיה שופט מזכירות במשחק היום.

- אתה מודע לזה שאני לא מבין כלום בכדורסל.

- זה בסדר, נתדרך אותך חמש דקות ואתה תהיה בסדר.

(מבוסס על שיחה שהייתה)

אז ביקשו שאהיה שופט מזכירות במשחק של ליגת הקהילות של חוף הכרמל. היה זה יום שישי ולא היו לי תכניות מיוחדות וזו הייתה הזדמנות טובה לקחת את הילדים שיראו משחק כדורסל של חברה שהם מכירים.

כשהגעתי, ראיתי איש מבוגר עם פנים כועסות שמדבר עם חבר שלי "אני כבר רואה שאתם שכונה" אמר ועזב את המקום זעוף. "מה קורה רועי?" שאלתי את רועי (מפתיע) "בסדר, מה איתך?", "בסדר, מה יש לו?", "הוא הבעלים, הוא דואג לפרקט, זה שאתה עם סנדלים זה בעיה...", "יש עוד חוקים?" שאלתי, "בעקרון את הנעליים שאיתן משחקים צריך לנעול באולם כדי שלא יגיע חצץ שישרוט את הפרקט". הורדתי סנדלים. 

התפקיד שלי היה מאוד פשוט: כשהמשחק מתחיל ללחוץ על סטארט ובכל פעם שמפסיקים ללחוץ על סטופ.

עכשיו תיזכרו שאני לא מבין כלום בכדורסל. זה די פשוט אבל איך אני אמור לדעת מתי המשחק מתחיל? איך אני יודע מתי המשחק נפסק? כשהשופט הגיע באתי אליו בגילוי לב "אתה השופט, כן? אתה מומחה לכדורסל, יודע את כל החוקים, כן? אז אני ההפך ממך, תקח את זה בחשבון"

המשחק מתחיל.

לחצתי על סטארט והכל בסדר, השעון רץ. אחת הקבוצות קולעת. אני עוצר את השעון. רגע, לא לעצור? <לוחץ סטארט>, הכדור אצל השופט <לוחץ סטופ>, הכדור נמסר לשחקן <לוחץ סטארט> "למה השעון רץ??!!?!?!" המאמן צועק, אני חוטף מבט כועס מהשופט <לוחץ סטופ>.

זריקת עונשין. עד עכשיו למדתי: בכל פעם שמתבצעת עבירה - עד ארבע עבירות קבוצתיות יש זריקות עונשין, מהעבירה החמישית - זריקת כדור מהצד. או שאולי זה הפוך... לא חשוב, ממשיכים.

עוד משהו שלמדתי, לא משנה מה, ברגע שכדור נזרק לסל צריך לצעוק "פאול!" כדי שאם באמת היה פאול יתבטל הסל שהקבוצה היריבה קלעה או כדי לתרץ את ההחטאה של הקבוצה שלך ולקבל זריקות עונשין. שזה מדהים כמה כל אחד רואה רק את עצמו בהתנהגות כזו...

בזריקת העונשין השנייה המשחק ממשיך, קרי, השעון רץ. אבל מאיזה שלב? מהרגע שהכדור עזב את הידיים של הזורק? מהרגע שהוא נגע בסל? מהרגע שאחד השחקנים תפס אותו? הרבה שאלות שלא האמנתי שאשאל את עצמי והנה אני יושב מול משחק כדורסל ומבין שיש פה הרבה ניואנסים.

שכחתי לציין שהקבוצה השנייה הגיעו מאורגנים. עשו חימום לפני המשחק בצורה שנראית מקצועית מאוד. רצו הלוך ושוב, צעדי רדיפה, הקפות, אינטרוולים ושאר מילים נרדפות לצורות ריצה שונות. למאמן היה לוח מחיק קטן עם ציור הקווים של המגרש. מה שעבר לי בראש זה אוי ואבוי, הפסד בטוח שלנו, למה להתאמץ? והם גם נראים צעירים יותר ועם אנרגיות. המאמן שלהם נראה רציני מאוד, בקיא במושגים. האמת הגיע להם לנצח. <טוב, זה ספויילר שחושף שאנחנו ניצחנו אבל אני לא אגיד לכם שזה היה בעשר נקודות הפרש עד שתקראו את זה בסוף>. היה קרב צמוד, הובלנו בשתי נקודות בשני הרבעים הראשונים. אחר כך הם השוו והובילו בשבע נקודות. ברבע האחרון צמצמנו עד להובלה של עשר נקודות ועם זה ניצחנו.

רגע, אני שופט מזכירות. 22 שניות לסיום המשחק והשופט ניגש אלי "טוב, עכשיו הולכות להיות הרבה עברות, תהיה מוכן על השעון יהיו לך הרבה סטארט סטופ..." מה זה כבר בשביל שופט מזכירות מנוסה כמוני, כמעט ארבעים דקות נסיון, שהן שעתיים בזמן אמת. ההתקפה מתחילה <סטארט>, עבירה <סטופ>, זריקת עונשין ראשונה, שנייה והשעון רץ <סטארט>.

עוד עבירה <סטופ>. 16 שניות לסיום.

בקבוצה השנייה מבינים שהמשחק כבר הוכרע והלחץ ניכר. המאמן מגיע עצבני "איך זה שעברו שש שניות מרגע הזריקה עד העבירה??!!" אני לא מבין מה רוצים ממני "לחצתי סטארט כשהתחיל וסטופ כשעצרו, סך הכל שש שניות" המאמן לא מרפה "אני רוצה להבין איך עברו שש שניות מהרגע שלחצת על סטארט ועד הרגע שעשית סטופ!" אני שוב מתגונן "ככה עובד שעון, הוא רץ כשעושים לו סטארט ועוצר כשלוחצים סטופ ואם עברו שש שניות הוא מראה שזה הזמן שעבר...".

ממשיכים את המשחק. השעון ממשיך, עוד עבירה או משהו אחר שעצר את המשחק. את נקודת העצירה הזאת לא זיהיתי. אחד השחקנים של הקבוצה היריבה מגיע בריצה כולו בעצבים "למה השעון עדיין רץ?!?! למה הוא עדיין רץ?!?!?"

אני מיד עוצר את השעון וצועק עליו בחזרה "לא ראיתי שעצרו!!!! גם אני יודע לצעוקקק!!! אההה!!!"

מסקנות. יש משהו בכדורסל, באנרגיות. אבל זה בכל תחום שיש בו תחרות, גם בכדורגל ושחמט. במחילה, לא מתעניין. כל אחד ותחביביו בהם הוא מעדיף לכלות את זמנו. הייתה חוויה נחמדה, למדתי הרבה על כדורסל. כשאני מדבר עם אנשים על התחביבים שלי (קיפולי נייר, כן) בשלב מסוים אני קולט שהעניין נגמר, ככה אני בספורט, לא מתעניין בספורט. מה שכן אני צריך לחזור לרוץ. הייתי מוכן לצפות בספורט אם זה היה שורף לי את הקלוריות אבל זו כבר עבודה שאצטרך לעשות בעצמי.