חגיגים 52ב - ספיישל דו-שיח ושטויות

דו-שיח:

- יש! קיבלתי מצית!
- מדליק!


- למה לשדכן נפלה הכיפה?
- כי לא היו לו סיכות!


- איך אומרים ס' באנגלית?
- Afternoon.


- אל תבקשי ממני להפסיק לבהות בך.
- אבל מאמי, אתה לא מפסיק לבעוט.


היא: מיניתי את החשוד ההטרדה.
אני: את זה שחשוד בהטרדה מינית?!


- קראתי שקנית מזגן!
- כתבתי לך שקניתי מאוורר! תקרא!


שתי לבנים נפגשות:
לבנה א': אנחנו מכירות?
לבנה ב': ברור שאנחנו מקירות.


- אני צורכת המון תרופות נגד צרידות וזה לא עוזר.
- תצרחי פחות.


מח"ט: קיבלתי את גיזרת חברון.
אני: הגיזרה הזאת ממש מחמיאה לך.


- איזה גלידה אוהב לאנס ארמסטרונג?
- לא יודע, וניל?


*נכנס לחנות של עמינח*
- נו, אז מה יש לכם להציע?


- שמעתי שעד המדינה שלכם, ניר, טיפוס מלוכלך.
- ניר צח.


- אני מחכה לגבר החלומות!
- איזה גבר אכל לו מוט?!?!


- קיבלתם את הטפסים ששלחתי?
- כן, יש מה למלא.
- יש מלא מלא.


היא: תגיד, ההורים שלך אחים?
אני: בפעם האלף ההורים שלי רופאים. רופאים!!!!! הבנת??!!


ובפינת הלא קשורים שבכל זאת נכנסו:

אבשלום קור החליפ/ה את הנושא ל-"נשוא"


כשהייתי קטן וקראתי על הבקבוק "תחליב לתינוק ג'ונסון" תהיתי מה עושה מי שהתינוק שלו לא ג'ונסון


דע לך
שכל אומלט ואומלט
יש לו טיגון מיוחד
משלו

חגיגים 52א - לפעמים המטרה בחיים זה נסיון התנקשות שנכשל

רק ביקשתי לעטוף למתנה, מה את עושה סרטים?

תמיד חשבתי שחמור קופץ בה ראש נאמר על בריכה בלי מים

עוד כמה דקות ונתחיל במפגש אנורקסיות אנונימיות

הגעת למענה הקולי של *הדיאטנית* אנא הקישי את משקלך ומייד לאחר מכן כה חבית

המורה ללשון שוב לא הגיעה, היא חולה מלא

עוד חודש של דמי אבטלה ועבדנו

הנשמה לך והגוף פה הלך - זה יעלה לך שלושת אלפים שקל

לטבח בכלא אין מגע עם הסירים

במערכת החינוך החליטו לשלב תרנגולות, כדי שיטילו מורה

למוש בן ארי אין בעיה להתקבל לכל מקום שירצה כי יש לו קשרים

הם רצו לראות אורטופד במחסום כי היתה להם בעיה עם מג"ב

מה אמר עידן רייכל לספר אחרי התספורת? הרסת.

הוא היה מת להוריש לך כמה מליונים

הוא שבה את ליבה אבל היא לא שווה את ליבו

איך מנקדים נמשים?

לפעמים המטרה בחיים זה נסיון התנקשות שנכשל

שאלתי אם השירות בתשלום, נעניתי בחיוב

שנהב = נכס מניב



הרבנים פסקו לעלות להר הבית

ועל זה ענה לי גדי וישנה (אחד החריפים): הרבנים -לא- פסקו לעלות להר הבית

חגיגים 51 - במלחמה עם דאעש חשוב שהעורף יהיה חזק

איך למקום שבו לומדים קולנוע קוראים בית ספר?!

חיפשתי את הפתילים בנרות

באיזה חבל ארץ עושים סנפלינג?

לבגרות בספרות מומלץ לבוא עם עט חפירה

הנעות המדרגות בעינייך?

המוסיקה המועדפת עלי היא כמו הבנק שלי, מזרחית פחות

במלחמה עם דאעש חשוב שהעורף יהיה חזק

הלכתי להאכיל את הדגים, אכלו לי בהצלחה


הזויים:

    שיר שחלמתי אנפלאגד

    את בכית כשעזבתי
    לטובת הר עוגות שבכפר

    אמא של תינוק רגיל: מי בא לאמבטיה?
    אמא של תינוק עם הפרעות אכילה: מי בלע אמבטיה?

    מה עושה חוקרת במדבר?
    תרה זן!

    יחי טלי מורנו ורבנו


דו-שיח:

    - לאיזה מחלף נציגי האו"ם אוהבים לנסוע?
    - לגנות!!!

    אודי: יצאתי פעם עם נסיך סעודי.
    אני: איזה נסיך, סע אודי.

    - התחילו לצמוח לי שערות לבנות...
    - שטויות, שערות זה גם לבנים.

    - אחי, אני מבין בזה, אני מהתחום.
    - אתה אפילו לא מעט חום...

    במאי: כל השחקנים לסט!
    שחקן: איני יכול לשאת!

    - כמה אנשים רעבים באו לבית תמחוי?
    - שבעים.
    - אז למה הם באו לבית תמחוי?

    היא: חיפשתי משהו להדליק איתו את הסיגריה.
    אני: מצת?

    - איך ידעת שהתורכיה לא מלצרית?
    - מהרחת.

    - יש לכם את הספר "הנזיר שקנה את הפרארי שלו"?
    - *מכר.
    - סבבה, אני אבוא מחר.


עצה לחיים:

    תמיד אני לוקח איתי מפה לניווטים, אתה אף פעם לא יודע מתי יתקוף אותך רעב ותיתקל בשולחן

חגיגים 50 - אני לא צוחק על אנשים עם אלרגיות כי הם רגישים

הכי לא רצויים במסיבות - היחידה לסילוק פצצות

חמאסניק שמן - מוחמד אכלן

מוחמד death

אנורקסיות אנונימיות מקבלות גם מי שאינה מאובחנת על כל צרה שלא תבוא

אברה קדברא נשמע כמו שם של קוסם אתיופי

יש התחממות לפי שעה ויש התחממות גלובלית

אני לא צוחק על אנשים עם אלרגיות כי הם רגישים

הוא אמר לי "כנס למכלאה" וקח חיה!

קראו לו ג'ורג' בוש הבן כי היתה איתו בגן ילדה שגם לה קראו ג'ורג' בוש

חוסר טאקט זה לשאול קלפטומן מה הוא לקח איתו מהמפגש


דו-שיח:

- אתה משתאה לנוכח הנוף של חיפה?
- אני משתעל לנוכח הזיהום אויר.

- הוא מת מסינוס.
- מסינוס?!?!
- ממנת יתר...

חאלד: יש לי שאלה...
הניה: שאל.
חאלד: אני מתבייש...
הניה: אל תתבייש חאלד, מה, שאל?

- לא זוכרת אם תליתי את הציצית שלך.
- *טלית.

מתי: יש לך ציור מפורט איך שוחים?
מורה לשחיה: איזה מפורט? שחה מתי!

- למה המדף של הכובעים שלי מלא תחבושות?!
- חבשתי את כל הכובעים שלך...

- איך תתאר במילה אחת שיש לה ניסיון רב בבריחות?
- מנוסה.

- מאיפה לומדים שחזאים אוהבים חשמל?
- משקעים.

- כל המצרים בכיכר, אתה יודע מה הם מזילים?
- בטח ריר...
- כן, בתחריר!

חברת חשמל: אנחנו רוצים הלוואה של ארבעים מיליון ש"ח.
בנק: יש לכם ערובות?

- מלחמה עיקשת!
- מלחמה היא לא קשת!

[בהשראת רועי אריכא]
תושב המרכז: ראית את המשחק אתמול?
תושב הדרום: ראיתי רק קטע...
תושב המרכז: כן, גם אני ראיתי רקטה...

חגיגים 49 - ואיש תחבו לשם בהר הקודש

שריר שאף פעם לא התכווץ זה בלתי נתפס

לפעמים מנות חמות זה מה שאמא של אשתך מכינה.

טונה בעירה בשמן

בואו ננהל את השיח הזה כמו גננים

יש לך שיער כמו מלאך, אין ג'ל

מותר להכין תה בשבת, אין בתי מלאכה

המועצה שהכי נשמעת מתחמקת מתשובה החלטית = אשקול

נכנסתי לשירותים, אתקשר כשאתפנה

"ואיש תחבו לשם בהר הקודש"

כשדיסלקט מתעשת, אומרים לו לבריאות?

"הפרשה שתתלתל את ראשי המדינה"

מעניין מה יש לטבעונים להגיד על לחם חי

הייתי רוצה לפגוש את מוצאי השבת כדי לספר להם שהיא מעולם לא הלכה לאיבוד


פינת האנקדוטות הארוכות עם הכותרת הארוכה גם כן:

    - לא מאמין לשיר ירושלים של זהב. לא מכיר מישהו שניסה ברוח הערביים עם קול פעמונים.

    - טיילתי בנגב ופתאום ראיתי את שחקן הקולנוע מייקל דאגלס מסתובב עם חכה.
      "מה אתה עושה פה?" שאלתי.
      "דג לס..."


דו-שיח:

    סקלר: אחי, יש לך כיוון?
    וקטור: O_o

    - למה אתה חושב שהוא הרוצח?
    - הוא בדיוק סיפר על ההרוגות שיש לו בגינה.

    - כל הזמן אתה עובד?
    - למעט שבתות וחגים.
    - רגע, אני אביא עט לרשום את זה.
    - למה עט? שבתות וחגים!

    - יש לי תחושה של שקט פנימי ואני שואף לשלבה...
    - שואף לשלווה, ברור...

    אמא: יש חלה קלועה במקפיא.
    אני: יש חלה כלואה במקפיא?!??!!!!? (מוקדש לאמא שלי)

    גילה: אז אתה חווה משבר?
    אני: איזה משבר, גילה, ארבעים!

את חייבת לי חיים שלמים - אני קראתי, עכשיו תורכם

עד השנה האחרונה הייתי אומר שאני לא קורא ספרים. קריירת הקריאה שלי מסתכמת בכמה ספרי ג'ינג'י שקראתי כשהייתי ילד בבית ספר יסודי. אה, כן, היה גם את האלכימאי בגיל עשרים ושתיים כשרציתי להראות לה (ליעל אשתי) שאני מסוגל להחזיק מעמד בקריאת ספר שלם...

ואז נתן לי חבר מהעבודה ספר וקראתי אותו, היה ממש מעניין. אחריו באו עוד שניים. ואז נעמה החליטה שהיא מוציאה ספר. מתי בדיוק הספקת לכתוב אותו? זה הספר הרביעי שקראתי השנה "את חייבת לי חיים שלמים".

מה שמייחד את הספר הזה בהשוואה לשלושת הספרים האחרים שקראתי השנה זה שהוא ממש סיפור, רומן. האחרים היו ספרי מדע פופולריים במתמטיקה אבל זה נושא לפוסט אחר.

קודם כל עצם העובדה שקראתי ספר שלם זה הישג של הסופרת. הסיפור כתוב בצורה מעניינת מאוד ובשפה שוטפת. יש לסיפור קצב שמשאיר אותך בריכוז, צמא ומסוקרן לאן זה עוד יתפתח.

אני מודה שלקח לי זמן להיכנס לסיפור כי הוא כתוב בגוף ראשון ופונה לגוף שני. הגיבורה כותבת בגוף ראשון ופונה לגיבור המשני כאילו היה זה הקורא עצמו. מאוחר יותר אני מרגיש שאני חלק מהסיפור. מזדהה עם הגיבורה ועם הגיבור המשני.

"זה ספר של נשים" אמרה לי נעמה, מופתעת לטובה כשאני מספר לה שכבר עברתי את החצי. אבל אני לא רק קורא, אני גם מרגיש שעם כל המורכבות והשריטות של הגיבורה אני קצת קולט את המין הנשי. כגבר עם נפש פשוטה יחסית, כמובן עם שריטות משלי, אני יודע שאיש ואישה הם יצורים שונים מאוד בנקודת מבטם על העולם, בעולם הרגש והפרשנות וגם בציפיות. שוביניסט או לא, לדעתי על הגבר ליזום. והאישה, אם תיעתר לחיזוריו, משימתה לא פשוטה. פתאום עולם הרגש וההתאהבות נפרש על ידי סיפור אנושי שאולי קרה בכמה מערכות יחסים.

זה לא פשוט לשפוט את הגיבורה. היא מטולטלת בעולם רגשי עדין, אכולת ייסורי מצפון. הסוף לא היה מה שציפיתי. יש משהו טוב בסופים מפתיעים. בכל מקרה אחד המסרים שלקחתי הוא להיות עירני לחיישני ההתאהבות ומנגד לא להתפשר. האמת שזה די חידד לי את הדרך בה אני חי.

אנקדוטות:

-          "הלו", הוא עונה. זה היה לפני שהוא למד להעתיק ממני את ה'שלום' שלי. [מתוך הספר]
יש משהו יפה בלענות לטלפון במילה שלום. אני למדתי את זה מאחותי וזה הרבה יותר יפה מלענות 'הלו'.

-          לכתוב שמדובר ברומן סוחף יישמע קצת קלישאתי. אעיד על עצמי שנסחפתי כך שזה יהיה נכון להגיד דבר כזה על הספר.

-          הגיבורה מעידה על עצמה שהיא בן אדם של מילים. ברור שזה הקנה לה כבר כמה נקודות זכות אצלי. מה גם שהכותבת שהיא עורכת דין במקצועה וכו'.

-          להצליח לכתוב רעיון ולהתפיח אותו לכדי מאתיים ושבעים עמודים זה אמנות.

שורה תחתונה, תקנו, תקראו ותהנו!

חוויות מהכדורסל

אני לא מבין בכדורסל.

כמה אני לא מבין בכדורסל? לא מזמן שמעתי שהמשחק מחולק לרבעים.

- חגי אני צריך שעתיים מזמנך, תוכל לעזור לי?

- מה העניין?

- תבוא תהיה שופט מזכירות במשחק היום.

- אתה מודע לזה שאני לא מבין כלום בכדורסל.

- זה בסדר, נתדרך אותך חמש דקות ואתה תהיה בסדר.

(מבוסס על שיחה שהייתה)

אז ביקשו שאהיה שופט מזכירות במשחק של ליגת הקהילות של חוף הכרמל. היה זה יום שישי ולא היו לי תכניות מיוחדות וזו הייתה הזדמנות טובה לקחת את הילדים שיראו משחק כדורסל של חברה שהם מכירים.

כשהגעתי, ראיתי איש מבוגר עם פנים כועסות שמדבר עם חבר שלי "אני כבר רואה שאתם שכונה" אמר ועזב את המקום זעוף. "מה קורה רועי?" שאלתי את רועי (מפתיע) "בסדר, מה איתך?", "בסדר, מה יש לו?", "הוא הבעלים, הוא דואג לפרקט, זה שאתה עם סנדלים זה בעיה...", "יש עוד חוקים?" שאלתי, "בעקרון את הנעליים שאיתן משחקים צריך לנעול באולם כדי שלא יגיע חצץ שישרוט את הפרקט". הורדתי סנדלים. 

התפקיד שלי היה מאוד פשוט: כשהמשחק מתחיל ללחוץ על סטארט ובכל פעם שמפסיקים ללחוץ על סטופ.

עכשיו תיזכרו שאני לא מבין כלום בכדורסל. זה די פשוט אבל איך אני אמור לדעת מתי המשחק מתחיל? איך אני יודע מתי המשחק נפסק? כשהשופט הגיע באתי אליו בגילוי לב "אתה השופט, כן? אתה מומחה לכדורסל, יודע את כל החוקים, כן? אז אני ההפך ממך, תקח את זה בחשבון"

המשחק מתחיל.

לחצתי על סטארט והכל בסדר, השעון רץ. אחת הקבוצות קולעת. אני עוצר את השעון. רגע, לא לעצור? <לוחץ סטארט>, הכדור אצל השופט <לוחץ סטופ>, הכדור נמסר לשחקן <לוחץ סטארט> "למה השעון רץ??!!?!?!" המאמן צועק, אני חוטף מבט כועס מהשופט <לוחץ סטופ>.

זריקת עונשין. עד עכשיו למדתי: בכל פעם שמתבצעת עבירה - עד ארבע עבירות קבוצתיות יש זריקות עונשין, מהעבירה החמישית - זריקת כדור מהצד. או שאולי זה הפוך... לא חשוב, ממשיכים.

עוד משהו שלמדתי, לא משנה מה, ברגע שכדור נזרק לסל צריך לצעוק "פאול!" כדי שאם באמת היה פאול יתבטל הסל שהקבוצה היריבה קלעה או כדי לתרץ את ההחטאה של הקבוצה שלך ולקבל זריקות עונשין. שזה מדהים כמה כל אחד רואה רק את עצמו בהתנהגות כזו...

בזריקת העונשין השנייה המשחק ממשיך, קרי, השעון רץ. אבל מאיזה שלב? מהרגע שהכדור עזב את הידיים של הזורק? מהרגע שהוא נגע בסל? מהרגע שאחד השחקנים תפס אותו? הרבה שאלות שלא האמנתי שאשאל את עצמי והנה אני יושב מול משחק כדורסל ומבין שיש פה הרבה ניואנסים.

שכחתי לציין שהקבוצה השנייה הגיעו מאורגנים. עשו חימום לפני המשחק בצורה שנראית מקצועית מאוד. רצו הלוך ושוב, צעדי רדיפה, הקפות, אינטרוולים ושאר מילים נרדפות לצורות ריצה שונות. למאמן היה לוח מחיק קטן עם ציור הקווים של המגרש. מה שעבר לי בראש זה אוי ואבוי, הפסד בטוח שלנו, למה להתאמץ? והם גם נראים צעירים יותר ועם אנרגיות. המאמן שלהם נראה רציני מאוד, בקיא במושגים. האמת הגיע להם לנצח. <טוב, זה ספויילר שחושף שאנחנו ניצחנו אבל אני לא אגיד לכם שזה היה בעשר נקודות הפרש עד שתקראו את זה בסוף>. היה קרב צמוד, הובלנו בשתי נקודות בשני הרבעים הראשונים. אחר כך הם השוו והובילו בשבע נקודות. ברבע האחרון צמצמנו עד להובלה של עשר נקודות ועם זה ניצחנו.

רגע, אני שופט מזכירות. 22 שניות לסיום המשחק והשופט ניגש אלי "טוב, עכשיו הולכות להיות הרבה עברות, תהיה מוכן על השעון יהיו לך הרבה סטארט סטופ..." מה זה כבר בשביל שופט מזכירות מנוסה כמוני, כמעט ארבעים דקות נסיון, שהן שעתיים בזמן אמת. ההתקפה מתחילה <סטארט>, עבירה <סטופ>, זריקת עונשין ראשונה, שנייה והשעון רץ <סטארט>.

עוד עבירה <סטופ>. 16 שניות לסיום.

בקבוצה השנייה מבינים שהמשחק כבר הוכרע והלחץ ניכר. המאמן מגיע עצבני "איך זה שעברו שש שניות מרגע הזריקה עד העבירה??!!" אני לא מבין מה רוצים ממני "לחצתי סטארט כשהתחיל וסטופ כשעצרו, סך הכל שש שניות" המאמן לא מרפה "אני רוצה להבין איך עברו שש שניות מהרגע שלחצת על סטארט ועד הרגע שעשית סטופ!" אני שוב מתגונן "ככה עובד שעון, הוא רץ כשעושים לו סטארט ועוצר כשלוחצים סטופ ואם עברו שש שניות הוא מראה שזה הזמן שעבר...".

ממשיכים את המשחק. השעון ממשיך, עוד עבירה או משהו אחר שעצר את המשחק. את נקודת העצירה הזאת לא זיהיתי. אחד השחקנים של הקבוצה היריבה מגיע בריצה כולו בעצבים "למה השעון עדיין רץ?!?! למה הוא עדיין רץ?!?!?"

אני מיד עוצר את השעון וצועק עליו בחזרה "לא ראיתי שעצרו!!!! גם אני יודע לצעוקקק!!! אההה!!!"

מסקנות. יש משהו בכדורסל, באנרגיות. אבל זה בכל תחום שיש בו תחרות, גם בכדורגל ושחמט. במחילה, לא מתעניין. כל אחד ותחביביו בהם הוא מעדיף לכלות את זמנו. הייתה חוויה נחמדה, למדתי הרבה על כדורסל. כשאני מדבר עם אנשים על התחביבים שלי (קיפולי נייר, כן) בשלב מסוים אני קולט שהעניין נגמר, ככה אני בספורט, לא מתעניין בספורט. מה שכן אני צריך לחזור לרוץ. הייתי מוכן לצפות בספורט אם זה היה שורף לי את הקלוריות אבל זו כבר עבודה שאצטרך לעשות בעצמי.

חגיגים 48 - הדלקתי את הנורה בלהט הרגע

אם אורתודנטים יקימו ארגון הוא יהיה ללא כוונת רווח

כעקרון, אני לא צוחק על חשבונם של אנשים שסובלים מדיסקלקוליה

לא הכרחתי את הבצק לתפוח, אני לא כופה על שמריי

הדלקתי את הנורה בלהט הרגע

לערבב ביצים זה טירוף

אני לא רוצה להתסיס אבל שכחתי את החבית יין פתוחה...

לפני שדג זהב מחלק משאלות הוא צריך להסביר על תופעות הלוואי

אם אתה צלם ואומרים לך שאתה חייב לוותר על אחד הצילומים שלך, איזה צילום תקריב?

במערכת החינוך החליטו לשלב תרנגולות, כדי שיטילו מורה

בקהילה הגאה מבקשים לא להוציא שלדים מהארון

מעניין ממתי הפסיכולוגים יודעים שכדור הארץ דו קוטבי

פרקליטות המדינה נגד החשוד בגניבת נזלת: לא גנב מאף אחד

שם לא מוצלח לשדכנית: לאה פריד

זה הקטר קרון יהיה


דו-שיח:

     - לבית החולים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
     -
     - הבהלתי אותך?...


     - מה עשית יומיים בשירותים?!
     - אתה רוצה לשמוע את כל השתלשלות האירועים?


     - השגרה הורגת אותי
     - גם אני מת על שגרה!


     - יש לי בחילה
     - נו, כולנו מחכים למוצא פיך


     - מלצר! זה לא מה שהזמנתי!
     - מה הזמנת?
     - ארוחת תה עם מוט!!!


     - לאן אתה הולך?
     - לים.
     - אז למה החליפה?
     - טביעה ייצוגית.


     - אתה רוצה שאחפש מסעדה כשרה?
     - אני רוצה שתחפשי מסעדה גם כשטוב.


     - למה אתה מכניס את הידיים למרק?!
     - אמרת שזה השלב שבו חשים...


     - זובין מהטה לא יוכל להגיע היום.
     - תנו לצה"ל לנצח.

אוריגמי - אמנות שימושית עיצובית

אחד מזכרונות הילדות שלי הוא מודל שהכנתי מנייר. אני לא זוכר מה היה המודל אבל אני זוכר באופן מובהק שכשהיה מוכן הוא היה עדין מאוד. כדי להנות ממנו היה צריך לנהוג בו בעדינות. כמובן שהראשון שנתתי לו את המודל הרס אותו בטעות. זה היה שיעור חשוב מאוד עבורי - משהו יפה אבל עדין - לא שימושי. אם אני רוצה שמוצר יהיה שימושי עלי להתחשב בצורת השימוש והמשתמשים.

מי שמכיר אותי יודע שאני מקפל נייר. אני אוהב את זה. זה תפס אותי כשהייתי ילד ולא עזב אותי מאז. היו כמה שנים שלא קיפלתי אבל התעוררתי מחדש וזה מרגיע אותי. תרפיה אמיתית.

אמרו לי "אבל מה עושים עם זה?" ואני תמיד עניתי "עושים את זה, וזהו".

לפני ארבע שנים בערך עברנו דירה לבנימינה. אחרי תקופה שלנו שם חזרתי לקפל נייר וזה התעורר חזק עד כדי פרויקט אוריגמי בן 1536 חלקים שכבר כתבתי עליו פה פעם.

היו כמה אנשים שאמרו לי, "פה בבנימינה יש מישהו שמקפל נייר, אולי תיפגשו". אני, שלא הכרתי ולא ידעתי במה מדובר ביטלתי את העניין בתואנה שלשם מה? ניפגש, נראה כמה קיפולים ונחזור איש למקומו.

לפני כשנה וחצי שלחה לי אשתי כתבת אינטרנט על אמן אוריגמי ישראלי שמציג בתערוכות אוריגמי בכל העולם, מדי פעם היא שולחת אם היא חושבת שזה יעניין אותי. קראתי שם על אילן גריבי שלקח את קיפולי הנייר כמה צעדים קדימה. ברמה העיצובית והמחשבתית. חשבתי לעצמי שיהיה נחמד להציע לו חברות ברשת החברתית "בטח הוא מעלה שם תמונות של קיפולי ניר שלו ויהיה נחמד לשטוף את העיינים" חשבתי לעצמי. שם, בפרופיל, גיליתי שהוא גר בבנימינה ומכאן המפגש היה בלתי נמנע.

המפגש איתו פתח לי את הראש לתחומים שונים באוריגמי, הוא חשף אותי לעולם שלם, גילה לי מימדים שלא הכרתי. מסתבר שזה היה מפגש ששינה לי את המחשבה לגבי קיפולי נייר. מאז הכרתי את "הקבוצה" שנפגשת אחת לחודשיים ובה מקפלים ומקפלות בגילאים שונים. כל מפגש הוא מעניין ומפתיע, בקיצור, תענוג.

לאתר של אילן גריבי

עד כאן פיסת היסטוריה קטנה.

כעת, כמה עניינים טכניים וחפירות למיטיבי קרוא ואחר כך כמובן - תמונות.

את המודל המקופל ראיתי לראשונה באתר של אילן. מודל פשוט ונקי. עיצוב שלו. האמת שהתכנית המקורית לקפל גוף תאורה ממודל אחר, גם עיצוב של אילן, אבל אחרי כמה נסיונות הוחלט לדחות את זה להזדמנות אחרת.

קונסטרוקציית ברזל קניתי אצל "אליאס" בתל אביב.
חשמלים קניתי אצל "זגורי" בתל אביב.
את הנייר קניתי מאילן.

חישבתי את גודל הנייר שאני צריך לפי פקטור הכיווץ של המודל באורך והגובה וחילקתי לשישה חלקים כדי שיהיה קל יותר לבצע. בהתחלה החזיקו אטבים את קצוות היריעות כדי שלא יפתחו. מאוחר יותר מצאתי נעילה על ידי קיפול שהפכה את האטבים למיותרים. גם צורת הדבקת היריעות זו לזו לא היתה כמו בתכנון המקורי. התכנון המקורי היה להדביק יריעה על יריעה, החיסרון הוא שבצורה כזאת יש אזורים חד שכבתיים שמעבירים את האור כמתוכנן ואזורים דו שכבתיים שמעבירים את האור פחות. זה לא מה שרציתי. היה עליי למצוא שיטה להדביק את היריעות בלי שישימו לב איפה מתחילה ואיפה נגמרת כל יריעה. אפשר לומר שחצי הצלחתי.

השתמשתי בשלושה סוגי דבקים:
1. דבק פלסטי - ייבוש איטי לכל יריעה.
2. דבק נייר - דבק סמיך יותר, ייבוש מהיר יותר כדי להדביק את היריעות זו לזו.
3. דבק חם שממנו גם נכוויתי - להדביק את הנייר לברזל.

את הקיפול עצמו כבר קיפלתי עשרות פעמים. כאן היה עליי להתחשב בסוג הנייר שיעביר מספיק אור ושיעמוד בחום של המנורה. היה עליי להתחשב בסוג המנורה כדי להגיע למינימום חימום. גם הקונסטרוקציה עליה הדבקתי את הנייר - שיהיה מרחק מינימלי מהמנורה עד לנייר. אחת הסיבות שיכולתי להשתמש בדבק חם היא העובדה שהשתמשתי בנורות לד שכמעט ולא מייצרות חום.

וכעת, תמונות:

ככה זה מתחיל:

כשמכווצים ("קולאפס") זה מקבל צורה יפיפה:

מבט מאחור:

אני עושה פרצוף רציני:

תפסתי גליל:

נעילה שמונעת פתיחה של הקיפול:

חותכים, מבריגים, חשמלים:

אטבים לעידוד ההדבקה:

רכבת הרים, רגע לפני הסגירה:

דבק דבק חם, דבק דבק חם, דבק חם... היד! היד!... :

אני בגובה:

אני מבסוט כשעה לפני כניסת שבת:

המנורה באור יום:

 המנורה בחושך לילה:

ומעוד זוויות:

חגיגים 47 - הנטל מוכן, התחל בנשיאה

הנטל מוכן, התחל בנשיאה

איינשטיין חפר לנילס בוהר

מה הופך את כל מי שלא מכיר את תמר בורנשטיין לזר?

שבת טובה לנשמה, היתר רע

מזגתי מיץ להצמיא

שם טוב לאיגוד אינסטלטורים: סתימה-צקי

בדירת שותפים מתחלקים באמבטיה

יהיה רך דבש

האנושות למדה מקפה הרבה. מתי מעט.

הלכתי למספרה וביקשתי מאלכסנדר פן

לשחקני כדורגל עם שפה נמוכה יש ניב-דל

שופט מסטול = דיין על מנות

דמעה נוצרת יש מעין

עדין עמית, שם פצצה!

באנגלית ההבדל בין אווז לברווז הוא דק

בטח לגבאי יש הרבה סידורים



מאש-אפ פסוקים:

    ביד ישרה ובזרוע נטויה

    מינה צמח קראתי יה

    חלבי ובשרי ירננו לאל חי


שירי פסח:

    את אחלה
    ואת לגדיא
    את אכלא לגדיא

    ספינג' עושה לרבוח ולסעוד
    לרבוח ולסעוד
    לרבוח ולסעוד


דו-שיח:

- קניתי לך מעטפה.
- בול מה שרציתי!

- תפסיק להתנשאות עלי!
- *להתנשא...

- מה ההבדל בין אוטובוס לרכבת?
- עזוב, סיפור ארוך...

- מה שאמרת זה מס שפתיים.
- מה שפתיים?!

- מה זה הבור הזה?
- אה, זה חיים חפר.

חגיגים 46 - השפן של דורסל הגיע לשפל, עמד רגע.

האיש הכי חכם חוּבָּר.
והכי בּוּר נוּתָק.

אישה שלא מסתפרת יודעת להעריך

כמקובל, כמאות קיבלו קמעות מהמקובל

טבח צבאי שעושה על האש - מש"ק כנפיים

אם זה לא הצליח - המציאות עיכבה את זה. אם זה לא יצליח - המציאות תיקבע את זה.

הם טיפלו בזה. אתם תיפלו בזה.

בשבילך היה ריח אצלו בידיים

מספרים על ואן-גוך שכרת את אוזנו כי רצה לטעום אוזן אמן

נול יכול לארוג. אז תיזהרו.

היום למדנו על הניצבים במשולש זוית בין היתר

אני יכול להסתכל על הלוח שנה

אקוסטיקה גרועה, שמחה להד

השפן של דורסל הגיע לשפל, עמד רגע.


בדיחות גרועות (משחקי מילים) על שדרני חדשות:

    - מה מצא רפיק חלבי בשרי רז?
    - אמרתי לך אלף פעמים שאבא של טלי מורה! נו!
    - מה רצה ינון מגל אוחובסקי?
    - פרשן אהוד לענייני ערבים? אהוד? יא ארי!
    - ניסים ישאל
    - מה גילתה מארי? וושינגטון!!!


דו-שיח:

    - תפסיק להיות כזה שלילי!
    - אני לא.

    - מי אתה רוצה שיימחץ?
    - זה שעם החץ.

    - למה <שם של זמר מפורסם שחשוד בהעלמת מס> בחיים לא יקנה גלידה?
    - כי זה עם מס!!!

    - כמה כיווני אוויר יש לך?
    - ארבעה.
    - לכל הרוחות...

    - הכוחות הרוסים בדרכם לאוקראינה!
    - למה, הם חושבים שבאוקראינה יתקנו אותם?

    - ניקבע?
    - כן.
    - בניקבה?
    - כן!
    - ניק בא?
    - כן!!!



לסיום אני רוצה לצטט משפט גאוני של רועי אריכא שהוא גם בן אדם חד וגם חבר:

"הסיפוח לרוסיה זה בסה"כ צירוף מקרים"

חגיגים 45 - אם הפי.סי ישתלט על השוק אז מק ינטוש

קשרתי את השרוכים, אני כפות רגליים

האדריכל פינק את הבוס בסיר תותים

אם הפי.סי ישתלט על השוק אז מק ינטוש

המשורר הדיסלקט ברח, אני לא דואג, הוא בטח יחרוז בסוף

הזמנתי אצנית לעבוד אצלי בגינה, בדיוק הגיעה מריצה

שאלתי את כולם מה המילה הנרדפת לסירחון, צח ענה.

יצרני התה מבלים בבתי חולים כי הם נוטים לחלוט

לא קל לכבד

אחרי שגם אישתו השלישית נעלמה הוא נחשד בהעלמת רעיות

מקצוע לזקנים - מנתח מערכות מידע'לה


מתמטיקה:

    למתמטיקאית בלידה יש מערכת צירים

    מתמטיקאי מכה צריך להכיר את תורת החבורות

    דוגמנית מתמטיקאית = שוות שוקיים

    הקשר בין נרקומן לסינוס - מנת יתר


ספרות:

    אישה בורחת מארבע בשורה

    אם היה לי מכון לשטיפת רכבים הייתי קורא לו "אלף שמשות זוהרות"

דו-שיח:

- אתה כמו אח בשבילי!
- אני רופא...

- אשכנזי?
- לא, רק מתנסה.

- כששאלו אותך אם את גרה בקיבוץ, מה ענית?
- מענית.
- כן, מה ענית?
- כן, מענית.
- ...

- בוא נדבר על החלב.
- הלך עליו.
- כן, על החלב.

- אתה כסיל!
- אתה כהיידי קלום!

אני: אפשר להציע לך למלא לוטו?
רוסי: לוטו? דה!
אני: לא תודה לא תודה...

- הוא קנה לאשתו פרחים.
- על פי פירסומים זרים.

<עומד בתור>
הוא: סליחה, אפשר לעבור?
אני: למה רק לעבור אם אפשר להצטיין?!!!!!

- תלמד אותי על בסיס בינארי בבקשה.
- תקנה לי שני בייגלה.
- זה שניים בעשר.
- בדיוק.

- שלום, קורים לי ניסים ואני לא ברור.
- אוהבים אותך ניסים.
- לא קוראים לי ניסים...

- הרופא אמר לי שאני אנורקס.
- ומה אתה אומר על זה?
- אני מכחיש.


ונעבור לתחזית מזג האוויר:
הלילה תיטחן קרה.
מחר ייטחנו גשמים.